Inside Out Lights
Sarah Paskowitz, Grade 11
Light is a common theme in Jewish ritual. We have Shabbat candles, Havdalah candles, and Chanukah candles. But what is similar about these different candles? Hashem commands us to light Shabbat candles to bring שלום בית, peace in the home. Shabbat candles are meant to be used and have practical purpose. These candles are lit indoors and are representative of Judaism’s inner light, the light of the sanctity of the holiness of home.
Chanukah candles are lit outside the front door, or at least in the front of the house to be seen by everyone who passes. Chanukah candles are the light Judaism brings into the world when we are not afraid to announce our identity in public. There is an element of Chanukah candles, that the Mitzvah needs to be publicized. One can not fulfill the Mitzvah alone where nobody will see the candles.
As for Havdalah candles, they are made up of several wicks woven together. This can represent the fusion of the two, the inner light of Shabbat, and the outer light of Chanukah.
Rabbi Lord Jonathan Sacks zt’l elaborates on this, teaching us that “when we live as Jews in private, filling our homes with the light of the Shechina, when we live as Jews in public, bringing the light of hope to others, and when we live both together, then we bring light to the world.”
There are two ways we can live in this challenging world: We can curse the darkness, or we can light a light. Rabbi Shneur Zalman of Liadi z’l said, “A little bit of light dispels a lot of darkness.” Even though this is the last of the eight candles we are lighting and the holiday is coming to a close, we should continue to bring a bit of light each day to drive out the darkness and light up the world.
(Inspired by Rabbi Sacks’ article Inside/Outside)
עם ישראל, עם הנצח
Morah Esther Shor, Shlicha
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה” לעם הנצח יש דרך לא קלה ולא קצרה. אבל כן, אנחנו עדיין פה חיים וקיימים. ימי החנוכה מזכירים לנו לא לוותר על מי שאנחנו גם אם אנו רואים סביבנו תרבויות מפוארות, עמים חזקים וגדולים פי כמה מאיתנו. חג החנוכה מזכיר לנו להתבונן ולהישאר נאמנים לאור שלנו, של עם ישראל, שגם אם הוא נראה לנו בתקופות מסוימות כ”פחות מאיר” עלינו לזכור שלעולם הוא אינו כבה- כי הוא ניצחי. ואנחנו זכינו להיות חלק מהסיפור הזה.
בספרה של סיון רהב מאיר “ימים באים” על ימות השנה היא מצטטת את הרב אביגדור נבנצל, הרב לשעבר של העיר העתיקה, ששואל – מי בעצם זוכר ומזכיר את אנטיוכוס? האם יש מישהו שממשיך את דרכו ואת מורשתו? האם יש מורשת לאנטיוכוס? זה נכון רק לגבי אבות האומה של העם שלנו שעליהם אנחנו לומדים כבר מספר בראשית.
“האם זוכר מישהו את יעקב יושב האוהלים? בוודאי, בכל יום אנו מזכירים שלוש פעמים בתפילה את “אלוקי יעקב”. אנחנו חיים את חייו ואת מורשתו של יעקב אבינו. אבל עשיו הצייד, האם מישהו זוכר? כן, מי שלומד את תורת יעקב… כי מחוץ לתורה אין זכר לעשיו, כמו גם לשאר הרשעים גדולי עולם שהיו בעלי שם בעבר, לולא עם-יעקב הקיים לעד ומזכיר אותם, לא היה נשאר מהם זכר. איפה משתקף סנחריב הגדול בחיינו, ומי זוכר את אנטיוכוס או את פרעה?
משטרים שנראים חזקים ומאיימים, הופכים בסוף להערת שוליים בהיסטוריה של מי ששורד, ומגדי פעם עוצר וזוכר את הניצחונות עליהם. לרוע לרשע ולעוול אין קיום בסופו של דבר”.
יש לנו תפקיד חשוב כעם הנצח ל”תקן עולם במלכות ה'”, שנזכה כולנו להתחבר למורשת הנצחית שלנו, נאיר באמצעותה את עצמנו פנימה ונאיר באמצעותה גם החוצה, את כל העולם כולו.
חג חנוכה מאיר ושמח!
Bringing the Shechinah into Our Daily Lives
Avishai Tebeka, Grade 12
In contrast to the Purim story, where Haman’s goal was to physically exterminate the Jews, the goal of Antiochus and the Yevanim was to attack the Torah way of life. Perhaps that is why we celebrate Purim with the physical mitzvot of seudah and mishloach manot, while on Chanukah we celebrate through the spiritual symbolism of the flames of the chanukiah. What exactly did the Greeks outlaw from Jewish practice as an attempt to eradicate Torah, mitzvot, and Jewish culture? Megilat Antiochus explains that they wanted to get rid of Shabbat, Rosh Chodesh, and Brit Milah. Out of all mitzvot in the Torah, why would the Greeks choose these three?
The Midrash (Rabbah 2:5) teaches that the Greeks darkened our lives when they decreed that every Jew had to write on the horns of their oxen: אין לנו חלק באלוקי ישראל, we have no share in the G-d of Israel. What is puzzling is that there is no mention of the decrees against Shabbat, Rosh Chodesh and Milah in this Midrash? Furthermore, what were the Greeks trying to accomplish by having the Jews engrave the inscription on the horns of their oxen?
After Yosef Hatzadik interpreted the dreams of Pharaoh, Yosef advised him to appoint ministers over the land and to prepare the land of Egypt during the years of plenty. In the Chumash, the action word would be וחִמֵשׁ which according to Rashi means prepare. The Chidah writes that Yosef was hinting at something more. It refers to the roshei teivot of Chodesh, Milah, and Shabbat. Yosef chose these three mitzvot that the Jews must keep in Egypt, but why these three? The Chidah teaches that these three mitzvot are unique since they bring the Shechinah to dwell amongst us when we fulfil them. Regarding Rosh Chodesh it says in the Gemara Sanhedrin 42a, אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים, “If the Jewish people merited to greet the Face of their Father in Heaven only one time each and every month, it would suffice for them.” In Kiddush we say, ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם. The Tikunei HaZohar writes that לדרתם, for their generations, can also be read l’dirotam, into their dwellings, in other words Shabbat brings the Shechinah into our homes. Regarding Brit Milah, the Alshich explains that one becomes worthy to be a chariot for the Shechinah to dwell in the world. Yosef wanted to ensure the presence of the Shechinah amongst them in Egypt and therefore he instituted that the Jews keep these three mitzvot.
The Greeks understood that in order to defeat the Jews, they need to disconnect us from Hashem, and so to break the connection they chose the three mitzvot which give us that special connection and decreed that the Jews can’t do them. Without this, Bnei Yisrael feel אין לנו חלק באלוקי ישראל, because they can’t fulfill these three fundamental mitzvot. The Greeks chose the ox and then stipulated that this message was to be written on horns, because Yosef who established the performance of these mitzvot is likened to an ox as it says in Vezot Habracha 33:17, בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ, “A sovereignty is his oxlike one.”
Therefore, on Chanukah we prove that through the miracle of the jug of oil that lasted eight days, it shows that Hashem cares and yearns for us to connect with him to bring His Shechinah into this world through the Torah, mitzvot and light of the chanukiah. With this, we will hopefully merit the greatest reveal of the Shechinah in the time of Mashiach, ומלאה הארץ דעה את ה, may he come speedily in our days.
